Thou

קובי סויסה


*


התחלת התנועה היא המשחק עם ושל הזמן: הניתנות לתמרון של הזיכרון אל מול העדר הפעולה שהזמן מעורר בנו.
הארטיפקטים במוזיאון מייצגים באותו אופן משהו שהוא לא מכוון אל...
אלא מאיפה...
זו אוריינטציה של חישה בפנים או מאחור.
מכאן Thou מגיח
נספח של הזר לך
מייצר אניגמה בתוך משולש.

כך גם במוזיאון, היכל המוזות:

האין-זמן הוא מפתח לדמיון

אובייקט א-היסטורי הוא

הפתח

לסובייקט ההיתולי

להציע עוד אפשרות של מבט

בתוך הקיסרות התרבותית.

מציעים את עצמם, יחדיו, מתייחדים עם המוות באופן ההצגה שלהם.